יקיצה מבוהלת משינה, בדרך כלל משלבי השינה העמוקה, שלעתים מלווה בצרחה ותחושת פאניקה. התופעה אופיינית במיוחד לילדים וקורית בשינה עמוקה. לרוב היא איננה דורשת טפול רפואי וחולפת עם הגיל. במרבית המקרים ישנה שכחה של האירוע לאחר היקיצה בבוקר.
חלומות מבהילים אשר קורים בשנת חלום וגורמים ליקיצה מבוהלת משינה. בניגוד לביעותי לילה לגביהם ישנה שכחה, בני אדם שסובלים מסיוטי הלילה יכולים לדווח בפירוט רב על חלומותיהם.
סיוטי לילה קורים בדרך כלל לאחר מאורעות טראומטיים וגורמים להפרעה במהלך השינה.
מכשיר המשמש לטיפול בהפסקות הנשימה בתסמונת דום נשימה בשינה. המכשיר דוחס אוויר באופן רציף דרך הנחיריים במהלך השינה, במטרה למנוע את חסימת דרכי האוויר העליונות.
הפרעת שינה שנגרמת על ידי הפסקות נשימה תוך כדי שינה הגורמות ליקיצות תכופות משינה, ולירידה ברמת רוויון החמצן בדם העורקי.
התסמונת מאופיינת בתלונות בדבר ישנוניות יומית, עייפות בוקר, יקיצות תכופות משינה ונחירה עזה וקולנית.
תסמונת פאזת השינה הדחויה (Delayed sleep-phase syndrome)
הפרעת שינה הנגרמת בגלל שיבוש בפעילותו של השעון הביולוגי המפקח על שינה-וערות, ועקב כך דחייה בתזמון פאזת השינה לשעות הבוקר המוקדמות.
החולים מתלוננים על כך שהם יכולים להרדם רק לפנות בוקר ולהקיץ רק בשעות הצהרים או אחר הצהרים.
הפרעת שינה שמאופיינת בקשיי הרדמות ו/או יקיצות תכופות משינה ו/או יקיצת בוקר מוקדמת מבלי יכולת להירדם בשנית.
אלקטרואוקולוגרפיה (איאוג'י - EOG)
רישומים חשמליים של תנועות העיניים. רישומים אלו שנעשים במעבדת השינה מאפשרים לזהות את תקופת ההרדמות ואת שנת החלום שמאופיינות בשינויים באופי תנועות העיניים.
אלקטרואנצפלוגרפיה (אא"ג - EEG)
רישומים חשמליים של פעילות המח. רישומים אלו מאפשרים לקבוע את מבנה השינה ואת שלביה.
אפניאה חסימתית (Obstructive Sleep Apnea)
הפסקות נשימה של לפחות 10 שניות הנגרמות על ידי חסימה של דרכי האוויר העליונות.
אפניאה מעורבת (Mixed Apnea)
הפסקת נשימה של לפחות 10 שניות המתחילה כאפניאה מרכזית ומסתיימת חסימתית.
אפניאה מרכזית (Central Apnea)
הפסקות נשימה של לפחות 10 שניות הנגרמות על ידי הפסקה בפעילות שרירי הנשימה והסרעפת.
חולשת שרירים שקורית לחולים בנרקולפסיה. חולשת השרירים מופיעה בדרך כלל בעקבות גירוי אמוציונאלי כמו צחוק, בכי, כעס וכדומה.
במקרים רבים, עקב חולשת השרירים החולה עלול ליפול, דבר שיכול ליצור רושם מוטעה של התקף אפילפטי.
ניתן לחלק את השינה לשלבים השונים זה מזה בעומק השינה, ובפעילות מערכת העצבים. ניתן, באמצעות רישומים אלקטרו-פיזיולוגיים שנעשים במעבדת השינה, להבחין ב-4 שלבים, הנקראים: שלב 1, 2, 4-3, 5.
שלבים 1-2 הינם שינה קלה, שלבים 3-4 מציינים שינה עמוקה, ואילו שלב 5 היא שנת חלום (REM Sleep).